לשון הרע בווטסאפ

לשון הרע בווטסאפ – מתי הודעה בקבוצה יכולה להוביל לתביעת לשון הרע?

 

קבוצות ווטסאפ הפכו לחלק בלתי נפרד מהתקשורת היומיומית – קבוצות משפחה, שכנים, הורים, עובדים, קהילות, בתי כנסת ובעלי עסקים. דווקא משום שהשיחה בווטסאפ מרגישה לעיתים פרטית ולא פורמלית, קל לכתוב בזמן כעס דברים שלא היו נאמרים בדרך אחרת.

מבחינה משפטית, העובדה שהדברים פורסמו בווטסאפ אינה מעניקה להם חסינות. הודעה בקבוצת ווטסאפ יכולה להיחשב "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ובנסיבות המתאימות אף להקים עילת תביעה.

עם זאת, לא כל קללה, ביקורת או אמירה פוגעת היא בהכרח לשון הרע. כדי לבחון תביעת לשון הרע בווטסאפ, צריך לבדוק מה בדיוק נכתב, כיצד אדם סביר היה מבין את הדברים, מי נחשף אליהם, באיזה הקשר נאמרו והאם עומדת למפרסם אחת ההגנות שבחוק.

סעיפים 1 ו-2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדירים, בהתאמה, מהי לשון הרע ומהו "פרסום".

 

מה נחשב לשון הרע בווטסאפ?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע מספר חלופות. בין היתר, מדובר בפרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

לכן אין רשימה סגורה של מילים שהן "לשון הרע".

אמירה שלפיה אדם גנב כסף, רימה לקוחות, משקר, פועל שלא ביושר או ביצע מעשה פסול עשויה להיבחן אחרת מקללה שנאמרה במהלך ויכוח סוער.

גם כאשר משתמשים באותה מילה, משמעותה יכולה להשתנות בהתאם להקשר.

בפסיקה נקבע כי המבחן הוא בעיקרו אובייקטיבי. השאלה אינה רק למה התכוון הכותב וגם לא רק כיצד הרגיש האדם שעליו נכתבו הדברים. יש לבחון כיצד האדם הסביר היה מבין את הפרסום בנסיבות שבהן פורסם.

מכאן נקודה מעשית חשובה – בתביעת לשון הרע על הודעת ווטסאפ, המשפט הבודד אינו תמיד מספר את כל הסיפור.

 

האם הודעה בקבוצת ווטסאפ נחשבת "פרסום"?

בהחלט ייתכן.

סעיף 2 לחוק מגדיר פרסום באופן רחב. כאשר לשון הרע מיועדת לאדם אחר מלבד הנפגע ומגיעה אליו, עשוי להתקיים יסוד הפרסום. החוק מתייחס גם לפרסום בכתב שעשוי, לפי הנסיבות, להגיע לאדם אחר מלבד הנפגע.

לכן אין צורך לפרסם פוסט פומבי בפייסבוק או כתבה באתר חדשות.

גם הודעה שנשלחה לקבוצת ווטסאפ של בניין, קבוצת הורים, קבוצת עובדים, קהילה או משפחה יכולה לקיים את יסוד הפרסום.

למעשה, לעיתים דווקא זהות חברי הקבוצה הופכת את הפרסום לרגיש יותר. אמירה הפוגעת ביושרו המקצועי של אדם בקבוצה שבה נמצאים לקוחותיו או עמיתיו יכולה להיות שונה מאותה אמירה בקבוצה שאין לחבריה קשר לעיסוקו.

 

האם קללה בווטסאפ היא לשון הרע?

לא כל קללה או גידוף מקימים בהכרח עילת תביעה.

בפסיקה הודגש כי יש לבחון את המשמעות האובייקטיבית של הדברים בתוך ההקשר שבו נאמרו.

לדוגמה, יש הבדל אפשרי בין שני אנשים המחליפים גידופים במהלך ויכוח חריף לבין הודעה עניינית לכאורה המופצת בקבוצה ומייחסת לאדם מעשה בלתי חוקי או התנהגות פסולה.

לכן כאשר אדם שואל "קראו לי שקרן בווטסאפ – האם זו לשון הרע?", לא ניתן להשיב רק לפי המילה שנכתבה.

צריך לראות את המשפט המלא, הדברים שקדמו לו, זהות חברי הקבוצה, נושא השיחה והאופן שבו הקורא הסביר היה מבין את האמירה.

 

לא כתבו את השם שלי – האם עדיין יכולה להיות לשון הרע?

כן, בנסיבות המתאימות.

סעיף 3 לחוק קובע שאין הכרח שלשון הרע או ההתייחסות לנפגע יופיעו במישרין ובשלמות. ההתייחסות לאדם יכולה גם להשתמע מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות.

לכן מחיקת השם אינה בהכרח מונעת תביעה.

לדוגמה, אם בקבוצת עובדים נכתב על "מי שאחראי על המחלקה שלנו", וכל חברי הקבוצה מבינים במי מדובר, העובדה ששמו לא נכתב במפורש אינה בהכרח סוף העניין.

השאלה תהיה האם ניתן לזהות את האדם שאליו מתייחס הפרסום.

 

ומה לגבי תמונה, סרטון או הודעה קולית?

לשון הרע אינה מוגבלת לטקסט.

סעיף 2 לחוק מתייחס לפרסום בעל פה, בכתב או בדפוס, וכן לציור, דמות, תנועה, צליל ואמצעים נוספים.

לכן גם הודעה קולית בווטסאפ, תמונה, סרטון או שילוב בין תמונה לכיתוב עשויים להיבחן לפי חוק איסור לשון הרע.

לעיתים המשמעות הפוגענית אף נוצרת מהשילוב. הטקסט כשלעצמו עשוי להיות ניטרלי יחסית, אבל בצירוף תמונה מסוימת מתקבל מסר אחר לחלוטין.

 

שלחתי שלוש הודעות – האם מדובר בשלוש עילות נפרדות?

לא בהכרח.

זו נקודה חשובה במיוחד משום שבווטסאפ אנשים נוטים לכתוב מספר הודעות קצרות ברצף:

"הוא שקרן."

"אל תאמינו לו."

"כולם כבר יודעים מה הוא עשה."

טכנית מדובר בשלוש הודעות. מבחינה משפטית, לא נכון להסיק אוטומטית שמדובר בשלושה אירועים נפרדים שכל אחד מהם מזכה בפיצוי נפרד.

סעיף 7א לחוק עוסק בפיצוי ללא הוכחת נזק, וסעיף 7א(ד) מתייחס למצב של "אותה לשון הרע".

בפסיקה הודגש כי כאשר קיימים מספר פרסומים יש לבחון את הקשר ביניהם ולא לבצע חישוב מתמטי המבוסס רק על מספר ההודעות.

לכן יש לבחון, בין היתר, האם ההודעות נשלחו ברצף, האם הן עוסקות באותו עניין, האם הן מוסיפות האשמות חדשות, האם נשלחו לקהלים שונים והאם מדובר במסכת אחת או בפרסומים נפרדים.

את שאלת גובה הפיצוי בתביעת לשון הרע נכון לבחון בנפרד, ולכן היא נדונה במאמר ייעודי באתר.

 

ומה אם ההודעה הועברה לקבוצה אחרת?

כאן התמונה יכולה להשתנות.

הודעה שנכתבה בקבוצה אחת יכולה בתוך שניות להישלח לקבוצה אחרת או לעבור בצילום מסך.

לכן כאשר בוחנים את היקף הפרסום, כדאי לבדוק לא רק את ההודעה המקורית אלא גם אם קיימים פרסומים נוספים שלה.

חשוב גם להבחין בין מי שכתב את ההודעה המקורית לבין מי שהעביר, שיתף או פרסם אותה מחדש. האחריות המשפטית של כל אחד מהם צריכה להיבחן לפי פעולתו ונסיבותיה.

 

כתבתי אמת – האם אפשר עדיין לתבוע אותי?

עצם הטענה שהדברים נכונים אינה מסיימת את הבדיקה.

סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע את הגנת אמת הפרסום. לצורך ההגנה נדרש, בהתאם לסעיף, כי הדבר שפורסם היה אמת וכי היה בפרסום עניין ציבורי.

כלומר, אין די בהכרח בטענה "אני יכול להוכיח שזה נכון". יש לבחון גם את הרכיב הנוסף שקובע סעיף 14.

בנוסף, סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע שורה של נסיבות שבהן עשויה לעמוד למפרסם הגנת תום הלב.

לכן בתביעת לשון הרע בווטסאפ הבדיקה אינה מסתיימת בשאלה אם ההודעה פוגענית. לאחר מכן יש לבחון את ההגנות האפשריות לפי נסיבות המקרה.

 

ומה אם כתבתי את הדברים כדי להזהיר אחרים?

גם כאן אין תשובת "כן" או "לא" אוטומטית.

מפרסם עשוי לטעון כי הייתה הצדקה לפרסום משום שביקש להגן על אדם אחר, להתריע מפני סיכון או לפעול במסגרת חובה מוסרית, חברתית או אחרת. טענות כאלה צריכות להיבחן במסגרת ההגנות שקובע החוק וביחס לנסיבות הקונקרטיות.

עצם הכתיבה "אני רק מזהיר אתכם" בתחילת ההודעה אינה מעניקה לפרסום חסינות.

בית המשפט בוחן את תוכן הפרסום, מטרתו, נסיבותיו ואת התקיימות התנאים להגנה הנטענת.

 

מחקתי את ההודעה והתנצלתי – האם עדיין אפשר לתבוע?

מחיקת ההודעה אינה מבטלת את העובדה שהפרסום כבר הגיע לאחרים, וגם התנצלות מאוחרת אינה הופכת בהכרח פרסום שהיה לשון הרע לפרסום מותר.

עם זאת, בקביעת גובה הפיצוי, סעיף 19 לחוק מאפשר לבית המשפט להתחשב, בין היתר, בהתנצלות, בתיקון או בהכחשה של הפרסום ובצעדים שננקטו להפסקת הפצתו, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף.

לכן, גם להתנהלות המפרסם לאחר הפרסום עשויה להיות משמעות בקביעת הפיצוי.

 

מישהו פרסם עליי לשון הרע בווטסאפ – מה כדאי לעשות?

הדבר הראשון הוא לשמור את הראיות.

לא כדאי להסתפק בצילום מסך חתוך שבו מופיעה רק ההודעה הפוגענית. רצוי לתעד את ההתכתבות בצורה שמאפשרת להבין את ההקשר.

כדאי לשמור את ההודעה עצמה, שם הקבוצה, זהות המפרסם, התאריך והשעה, ההודעות שלפני ואחרי הפרסום, תגובות של חברי הקבוצה ומספר המשתתפים ככל שניתן לתעד אותו.

אם אותו תוכן נשלח לקבוצות נוספות או פורסם גם ברשת חברתית, כדאי לשמור גם את הפרסומים הנוספים.

במקרה של הודעה קולית, סרטון או תמונה, חשוב לשמור גם את הקובץ המקורי ולא רק תיאור שלו.

 

אז מתי הודעת ווטסאפ באמת מצדיקה בחינה משפטית?

כאשר הודעה נשלחה לאנשים נוספים ומייחסת לאדם מעשים או תכונות שעלולים להשפילו, לבזותו או לפגוע בעיסוקו, קיימת הצדקה לבחון אם מדובר בפרסום לשון הרע.

אבל הבדיקה אינה מסתיימת במילים שנכתבו.

צריך לבחון מי קרא את ההודעה, מה היה ההקשר, האם ניתן לזהות את הנפגע, האם היו מספר פרסומים, האם הדברים אמת, האם קיים עניין ציבורי והאם חלה אחת מההגנות שבחוק.

זו גם הסיבה שלא כל ויכוח בווטסאפ מצדיק תביעת לשון הרע, ומנגד, העובדה שהדברים נכתבו "רק בקבוצה" אינה הופכת אותם לפרטיים או חסרי משמעות משפטית.

 

לסיכום: הודעת ווטסאפ יכולה בהחלט להקים עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע. ההכרעה אינה תלויה רק בשאלה אם ההודעה הייתה פוגענית, אלא בתוכן המדויק, במשמעותו בעיני האדם הסביר, בקיומו של פרסום, בהקשר, בהיקף החשיפה ובהגנות הקבועות בחוק.

 

*המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.*